מושיקו שטרן היה במופע המשותף של דיויד ברוזה עם מיומנה ויש לו כמה דברים לספר לכם על זה.  

כבר כמה חודשים שאני מנסה בקושי רב לפנות זמן כדי לראות את המופע המדובר של דויד ברוזה ו"מיומנה",  "בחונטוס" (שילוב בין המילה העברית 'ביחד' לבין המילה התואמת 'חונטוס' בספרדית). המופע הזה שהתחיל מתוך שיתוף פעולה חד פעמי בין הרכב הקצב "מיומנה" לבין דויד ברוזה בהופעה בשנה שעברה הפך למופע קבוע שמציג כבר יותר מחצי שנה ב"בית מיומנה" למרגלות יפו העתיקה. 

 

את ברוזה כבר ראיתי לא פעם בשלל הופעות כשאת הקצב בהופעות שלו גם באקוסטיות שבניהן יודע ברוזה לתת בדרך כלל ע"י הוירטואוזיות הבלתי נגמרת שלו על הגיטרה, הרי ברוזה הוא אולי הראשון שהפך את הגיטרה בישראל לתוף של ממש תוך כדי נגינה, הקפצה באוויר ועמידה על רגל אחת (תגזים קצת מושיקו...).  גם בהופעות של מיומנה כבר הייתי, והאמת אחרי פעמיים די מיציתי את הקטע, וגם די הבנתי אותו, אבל הראיון האחרון עם דויד ברוזה בשידור חי , הפך אותי סקרן, מאוד סקרן.

 

המופע משלב בין היכולות הנדירות של חברי מימונה לרקוד, לשיר, לתופף על כל דבר, לנגן ולתת קצב גם מכוס מים ואקווריום לבין היכולת של ברוזה לעשות עם הגיטרה כמעט כל מה שהוא רוצה ולהוסיף לזה את הגוון הקולי החצי ספרדי שלו. ביחד מיומנה וברוזה מצאו בדיוק את הנוסחה להפוך את השירים של ברוזה לתואמי מיומנה ואת הקטעים של מיומנה לתואמי ברוזה.

 

עד לפני כמה שנים, ברוזה לא היה בטוח בכלל שהוא חוזר להופיע. תאונה קשה פצעה אותו בצורה כזו שגם חלק מהרופאים לא האמינו שברוזה עוד יוכל לחזור ולנגן. היום ברוזה מופיע כמעט בכל מקום בעולם, משלב עשרות סוגי סגנונות ומקצבים במספר לא מבוטל של גרסאות הופעה שלו, השילוב הזה עם "מיומנה" הוא רק רשומה אחת קטנה מתוך היומן העמוס של ברוזה בתקופה האחרונה, אבל זו גם הרשומה שהחזירה בעיניי את ברוזה חזק ללב "המיינסטרים" הישראלי. תבינו, לצידי במופע ישבו כמעט כל רובדי הקהל האפשריים מחובשי כיפה ועד פריקים והיפים מממושקפים עם לוק אקדמאי ועד עמימיים שמתעקשים להכניס את הבייגלה החם לאולם. לא ראיתי לרגע פיהוק אחד קטן, ובאמת התסכלתי... כזה אני, סקרן.  אם זו לא הוכחה למה שקבעתי כמה שורות קודם אז מה כן?

 

אחד הדברים ששיחקו בעיניי תפקיד חשוב במופע, זה הסאונד. נכון זו לא חכמה, ראיתי את ההופעה בבית של "מיומנה" ואם שם הם לא ישמעו טוב אז איפה כן? ובכל זאת בתמונת הסיום כשכל חברי הלהקה על הבמה עם גיטרות, תופים אפריקאים ברקע, כינורות ועוד שלל כלים וקולות, ברוזה התקשה להישמע טוב. לעומת זאת, ברגעים בהם ברוזה הופיע לבד עם הגיטרה, נעזר בנגיעות קלות של תוספות מבית מיומנה, הוא נשמע פי כמה יותר טוב.

 

המסקנה הגדולה שלי מהערב המיוחד הזה היא ש"מיומנה" הצליחו לגרום לברוזה להראות את הצד "המ-גניב" שבו, את היכולת שלו להתחבר לחבורה של אנשים ששפיות היא לפעמים מילה גסה אצלם, וגם להפוך לחלק מהם, אבל רק ל-100 דקות.  ברוזה חייכן מתמיד, קופצני, מצחיק כשצריך מוסיף את הפלפל שבקול שלו בדיוק במקומות הנכונים וביחד עם כמה "קטנות" מהלהיטים הגדולים של ברוזה (שהיו קצת חסרים לי במופע) והמוסיקה הספרדית שהוא מביא איתו לאחרונה , המופע הופך לכמעט מושלם. אבל רק כמעט. 

 

ברוזה, כמו שהספקתי להכיר אותו, כבר ברגעים אלו חושב על השילוב הבא.... בצדק, זה עובד לא רע כשזה ביחד.